ערן איצקוביץ

13/5/2024, 12:00, עודכן 13/5/2024, 12:00

 

"תמיד היה עם אנרגיות חיוביות". יוסף (יוסי) מועדי ז"ל // צילום: באדיבות המשפחה

גם אביה של דימא, סמיר, אומר דברים דומים: "ההנצחה היא חלק מההתנהלות שלנו בכל יום ויום. אנחנו לוקחים את הדברים החיוביים מיוסי כדי שזה ייתן לנו את הכוח להמשיך. בני העדה הדרוזית לא מציינים אזכרות כי אנחנו מאמינים בגלגול נשמות, אבל אותנו זה לא מעניין ואנחנו עושים זאת בכל שנה – בוכים המון, אבל גם מחייכים".

סמיר סיפר על בנו שהוא תמיד חלם לשרת בחטיבת גולני ממש כמו אביו ובני משפחה נוספים שלו, אך תחילה, לצערו של יוסי, הוא לא שובץ לחטיבה הקרבית. לאחר שהפך עולמות, הוא גויס בסופו של דבר לגדוד "גדעון" של גולני – והגשים את החלום שלו. "הוא רצה להיות קצין, והוא כל כך שמח כשהוא התגייס לגולני", סיפר. "הוא אהב לחיות את הרגע, וכשאמרו לו שמקפיצים את הפלוגה שלו דרומה, הוא היה מבסוט מאוד, אבל לא חשבנו שהם ייכנסו לעזה כי הוא עדיין היה טירון".

"הוא היה גיבור אמיתי"

המפגש האחרון של יוסי עם בני משפחתו התרגש לפני אותה הקפצה, כשהוא היה בחופשה מהצבא. "אשתי, וופא, לא רצתה לעזוב אותו, ואז שחררה אותו ורצה אליו פעם נוספת כדי לתת לו עוד חיבוק", תיאר. "ערב לפני שהוא וחבריו נכנסו לעזה, כל החיילים היו מפוחדים, אבל לא יוסי, כי הוא ממש חיכה לזה, הוא היה 'מורעל'. ביום שבו נהרג, ראינו בחדשות בטלוויזיה מבנה שעולה באש, ואשתי מיד אמרה לי ש'יוסי הלך'. אמרתי לה להתעלם מזה, אבל היא צדקה".

עוד סיפר כי במותו הציל בנו את המ"פ שלו, גל אור. "הוא התקשר אליי כבר במהלך השבעה על יוסי, וסיפר לי שהוא היה גיבור אמיתי ושהוא חי רק בזכותו. מסתבר שיוסי נשכב עליו והציל אותו. הוא אמנם נפצע קשה מאוד אבל שרד, וכיום הוא נשוי ויש לו שלושה ילדים. מאז אנחנו נמצאים בקשר משפחתי הדוק, מגיעים לאירועים אחד של השני ונפגשים כמה פעמים בשנה".

כיצד הוא הצליח לשלב בין המסורת הדרוזית שלו לחבריו היהודים?
סמיר: "לאן שהוא לא הלך, יוסף השאיר אחריו חותם. היו לו המון חברים, הבית כל הזמן היה מלא בהם – אפילו שהוא היה דרוזי וכל חבריו היו יהודים, הוא ידע כיצד לשלב את המסורת שלו בצורה הכי ערכית ובגאווה גדולה. לא סתם כולם קראו לו 'הדבק', כי הוא חיבר בין כולם ונתן עבור חבריו את כל כולו".

דימא: "הוא אהב לשמוח, היה לו חיוך וטוב לב מדבקים. כשהייתי ילדה, כולם הכירו אותי כ'אחותו של יוסי', וכבר אז הייתה בי גאווה גדולה כלפיו".

"אנחנו כל כך גאים בילד הזה, הוא גיבור", מסכם סמיר. "אני גאה בכך שאם נגזר עליו למות, אז הוא מת כגיבור בזמן שהגן על המולדת ועל תושבי דרום הארץ. הוא תמיד יהיה מודל לחיקוי".

רכיבים להכנת חזה העוף עם הלוביה שהיה אהוב על יוסף (יוסי) מועדי ז"ל:

• 250 גרם חזה עוף חתוך לקוביות
• 1 בצל חתוך קוביות
• 6 עגבניות רכות
• קילו לוביה חתוכה לחצאים
• רבע כוס שמן זית
• מלח, פלפל ופפריקה חריפה
• מים רותחים

הוראות הכנה:

1. מטגנים את הבצל עם רבע כוס שמן זית בסיר עמוק, עד להזהבה.

2. לאחר שהבצל מזהיב, מוסיפים את העוף ומטגנים יחד עם הבצל במשך 5 דקות.

3. מוסיפים את הלוביה, מערבבים, מכסים ומבשלים על אש קטנה במשך 5 דקות.

4. חותכים את העגבניות לקוביות ומוסיפים לסיר.

5. מוסיפים קורט מלח, מכסים את הסיר ומבשלים על אש קטנה במשך 10 דקות.

6. לאחר 10 דקות, מוסיפים מים רותחים עד לסנטימטר מעל תכולת הסיר.

7. מבשלים על אש קטנה למשך כשעה או עד שהלוביה מתרככת.

8. מוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם (למי שאוהב אפשר גם מעט פפריקה חריפה.

החזה עוף עם לוביה שיוסף (יוסי) מועדי ז"ל אהב, צילום: באדיבות עמותת "מתכון עם זיכרון"