רב"ט יוסף סמיר מועדי, בן 19 בנופלו,  מהכפר ירכא, נפל בתחילת שנת 2009 בעזה, עם עוד שני חיילים מיחידתו, השלושה שירתו בגדוד גולני ונהרגו בשוגג בתקרית שבה חיילי שריון, זיהו בטעות את חטיבתו של יוסי כחוליית מחבלים וירו לעברם.

מלחמת חרבות ברזל והמחיר הכבד שהיא גובה, הביאה אותנו לבקר בבית ההורים של יוסי מועדי ז"ל בכפר ירכא, אביו סמיר כואב על כל חלל שנופל.

סמיר מדבר על הכאב והחסרון של יוסי שממשיך ללוות את המשפחה, הם התעקשו שיוסי יהיה איתם כל הזמן ולכן עשו לו קיר עם התמונות שלו והדברים שלו בתוך סלון הבית, ככה הוא יהיה נוכח תמיד איתם.

לסמיר חורה בלב שגנבים נכנסו לבית המשפחה וגנבו את הנשק האישי של יוסי ז"ל, "למרות שהנשק היה מעוקר ומושבת זה לא מנע מאותם גנבים להיכנס הביתה ולגנוב אותו, אני מרגיש שהם הרגו לי את הבן פעמיים".

סמיר: "לפני מספר ימים התכנסו בבית המשפחה כל החברים של יוסי ז"ל, וציינו 15 שנים לנפילתו, וקיימו אזכרה בבית הקברות הצבאי, בימים אלה של מלחמה אני מרגיש כאילו זה קרה היום, במיוחד שאני שומע על אותם מקרים של ירי כוחותינו על כוחותינו בשוגג, אני מקווה שכמו שאז ביקשתי מכל המנהיגים שהם חייבים להמשיך בלחימה ולהשלים את המשימה, לעקור את הטרור, כדי שכולנו נחיה בשקט, כדי שנרגיש כולנו, כל ההורים השכולים שבנינו לא נפלו לשווא".

"אין לנו שום כעס על החיילים שירו את שני הפגזים שהרגו את יוסי וחבריו, זו מלחמה ואלה דברים שקורים, אנחנו פגשנו את החיילים שהרגו בשוגג את יוסי וחבריו, חיבקנו אותם ואמרנו שאנחנו רוצים שימשיכו ויצליחו ושאין לנו שום כעס כלפיהם, אנחנו מייחלים לשלום ושנחיה בארצנו בשקט".

סמיר: "אני ממשיך לחיות את גולני, אני נמצא בקשר מתמיד עם קצינת הנפגעים של הגדוד, שלצערי נחל מכה קשה מתחילת הלחימה, תמיד גולני חוטפים הכי הרבה כי תמיד הם ראשונים במלחמה".

כאב שכול סמיר מחבק את המשפחות של הנופלים ומשתדל לקחת חלק בהלוויות של החללים: "אני לקחתי על עצמי משימה לא קלה, להשתתף בהלוויות של החללים, אני מבין את התחושות והכאב של המשפחות השכולות, אני מחבק אותם כאדם שחווה את זה".

סמיר שנמצא בתפקיד מתאם החקלאות במינהל האזרחי ועובד מול החקלאים הפלסטינים, תמיד הצליח להפריד בין השכול האישי שלו לבין העבודה שלו, סמיר: "לא כל הפלסטינים הם מחבלים, יש רוב שרוצה לחיות בשלום".

סמיר במסר לכולם, "חייבים להאמין בעצמנו ולהמשיך קדימה, אני פונה להנהגת העדה הפוליטית והדתית לעשות שינוי כיוונים, כי מגיע לעדה וצריך לקבל מה שמגיע".