28.01.2025
דברים שדימה אחותו של יוסי נשאה באזכרה השנתית.

אז הנה אנו שוב מגיעים שנה אחר שנה כבר 16 שנים… מטורף , מטורף שכבר 16 שנים אנחנו באים לכאן מידי שנה בשביל להנציח את לכתך , בשביל להנציח את מי שהיית , בשביל להנציח את מה שהיית , בשביל להנציח את זה שפעם היה אותך.

פעם היה את יוסי , פעם היה לי אותך , פעם היה לי אח גדול …
פעם היה לי מי שישמור עלי , היה לי את זה שירביץ לי כשצריך , זה שיחבק ,זה שיצחיק , שישחק , היה לי את זה שיכוון , פעם היה לי אח גדול …

יושבת עם חברים , מכירים אנשים חדשים ומספרת את סיפורך , את סיפור גבורתך ,מי היית וכמה גיבור היית
ואז נופלת ההבנה כל פעם מחדש שפעם היית , פעם היה לי אח גדול. פעם היה לי אותך.

והזמן עובר ,החיים ממשיכים ואנחנו גדלים ומתפתחים … כמה פחדתי מזה , כמה פחדתי בעבר מזה שהחיים ימשיכו בלעדייך …
מזה שאולי ולרגע מישהו ישכח אותך ,
מישהו לא יזכור שפעם היה אותך.
אבל איך אפשר לשכוח אותך יוסי?
איך אפשר לא לזכור את הילד הקסום שהיית ?!
הילד הנצחי שכולנו פה חלמנו להיות כמוהו
הילד שהחיוך שלו לעולם לא ירד מהפנים שלו
הילד שעושה סלטות בכל מקום שרק היה אפשר
הילד שלא הפסיק לשיר
הילד שתמיד נרתם לעזור ועזר אפילו
לאותה אישה זקנה ומבוגרת שם בעזה הארורה.
הילד עם כל כך הרבה חברים
הילד שלנצח יישאר ילד ולא אשקר שאני קצת מקנאה בך
כי מי לא רוצה להישאר צעיר לנצח?

בשנה האחרונה יצא לי לפגוש כמה וכמה אחים ואחיות שכולים מהמלחמה שעדיין לא נגמרה לה שם.
ופגשתי אחות שכולה שאיבדה את אחיה הקטן הגולנצ'יק ושמעתי את הסיפור גבורה של אחיה
ושמעתי בעיקר את הכעס שלה , כמה היא כועסת כמה היא שונאת את העולם הזה וכמה היא אפילו עדיין חושבת שיש מצב שזו טעות ושאח שלה תכף חוזר … כמה היא הזכירה לי אותי , כמה היא הזכירה לי את הכעס והשנאה שהיו בי במשך המון שנים.
אז חיבקתי אותה חיבקתי אותה חזק ואמרתי לה תשנאי תכעסייי כי זה מכעיס ומעצבן שהחיים האלה לוקחים את אח שלך
תשנאי אותם כי איך אפשר לאהוב את החיים האלה שלוקחים את אח שלך?!
אבל גם אמרתי לה שאין לה מה לדאוג והכעס יעבור לו לאט לאט והשנאה תדעך לה עת עת
וההבנה הפשוטה שהאחים שלנו פשוט גדולים על החיים האלה והם נועדו להיות שם למעלה כי הם טובים מידי לעולם הצר הזה והם צריכים להיות שם למעלה לשמור עלינו מאותו עולם. כי זהו תפקידם.

ושלנצח ולתמיד האחים שלנו גדלים בנו.

וכך זה קורה יוסי , אתה ממשיך לגדול איתי ובתוכי.
ואתה נמצא איתי בכל הרגעים הטובים והקשים.
בכל רגעי השמחה והעצב ויודעת עמוק בליבי שלא משנה הזמן והמרחק אתה איתי. אתה שומר עלי.
אתה מאמין בי , אתה מאמין בדרך שלי.
תמיד ולא משנה מה אוהב אותך בכל רמח אבריי
ולנצח תהיי איתי בליבי.

וכרגיל רוצה להודות לכם חברים אהובים משפחה שלי על עצם זה שאתם איתנו מידי שנה כמה אתם מדהימים. אין מילים.
ולנצח תהיו משפחה שלי
ומי יתן שעוד היום נשמע בשורות טובות והחטופים יחזרו הביתה. אמן אמן אמן

אוהבת ומתגעגעת דימה